The Night That Finally Ended.

לַמְנַצֵּ֣חַ בִּ֭נְגִינוֹת עַֽל־הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃

O Lord , rebuke me not in your anger, nor discipline me in your wrath.

חָנֵּ֥נִי יְהוָה֮ כִּ֤י אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי רְפָאֵ֥נִי יְהוָ֑ה כִּ֖י נִבְהֲל֣וּ עֲצָמָֽי׃

[2] Be gracious to me, O Lord , for I am languishing; heal me, O Lord , for my bones are troubled.

וְ֭נַפְשִׁי נִבְהֲלָ֣ה מְאֹ֑ד ׳וְאַתְּ׳ ״וְאַתָּ֥ה״ יְ֝הוָ֗ה עַד־מָתָֽי׃

[3] My soul also is greatly troubled. But you, O Lord —how long?

שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ׃

[4] Turn, O Lord , deliver my life; save me for the sake of your steadfast love.

כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה־לָּֽךְ׃

[5] For in death there is no remembrance of you; in Sheol who will give you praise?